כישלון כהצלחה ברכיבה \ ליאור קום
כישלונות ומשברים הם חלק בלתי נפרד מחיי כולנו – מבוגרים, ילדים, אנשי עבודה, תלמידים ואנשי חברה . לא רבים מאיתנו התברכו ביכולת להתמודד כראוי עם כישלונות אלו. הרכיבה, כחלק מיתרונותיה הרבים מספקת מענה גם בתחום זה. המאמר יסקור בצורה תמציתית את השפעות הרכיבה ככלי טיפולי המקנה כלים להתמודדות של הרוכב עם כישלונות ומשברים .
גישה טיפולית זו מתבססת על חמש נקודות מרכזיות.
· שינוי מחשבתי בתפיסתו של הרוכב.
· מגבלות התקשורת בין הסוס לרוכבו ויתרונותיהם.
· עמימות הגורם לכישלון – הסוס או רוכבו.
· התעלות הרוכב מעל ללחצי הסוס ולחציו שלו.
· שותפות של הסוס בהצלחות וכישלונות ונטילת האחריות לגביהם.
ההיבט הטיפולי של גישה זו , מבוססת על תהליך העצמה הדרגתי של הרוכב . עם כל צעד שיעשה הרוכב בתחום הרכיבה ייחשף טפח נוסף בו התקדם הרוכב בהתמודדותו עם הכישלון.
תחילתו של התהליך בשינוי שצריך לבצע הרוכב בינו לבין עצמו בבואו לרכב ; דרך האינטראקציה הנרקמת בין הסוס לרוכב שמביאה אותו בלי משים להתמודדות טובה, נכונה ומפוקחת על הכישלון וכלה בנטילת אחריות עד למצב בו נשלטת ההתרחשות בידי הרוכב שליטה מלאה, באופן כזה שיבקר את פעולותיו שלו ואת פעולות סוסו במטרה להביא את שניהם להצלחה.
בניגוד לדרך בה נתפס "הכישלון" בחיינו היום יומיים, הוא מהווה חלק חשוב ובלתי נפרד מהרכיבה ומעולמו של הרוכב. הרכיבה על גבי הסוס מציבה בפני הרוכב אתגרים רבים בדרך להשגת שליטה מלאה בו. כך לדוגמה, נדרש רוכב לפעול עם סוס במצבים שונים בתנאי דרך משתנים ובפעילויות שונות בהתאם לסוג הרכיבה בו הוא עוסק (סגנון -אינגליש, ווסטרן, רכיבת שטח, תחרויות) .מיקומו המיוחד של הכישלון בעולם הרכיבה והשלכותיו מלמדים את הרוכב להתמודד עם הכישלונות שבחייו בצורה טובה יותר ואף לצמצם את תדירותם. הדברים מתייחסים לרכיבה של כל אדם על כל סוס ; אך ראוי לציין שלימוד מסודר והכוונה נכונה של מדריך מתאים באמצעות סוס המתאים לאופיו ויכולותיו של הרוכב תעצים עד מאוד את סגולות הרכיבה.
העיקרון הראשון: שינוי מחשבתי
הרכיבה "מאלצת" את הרוכב לשנות את דרך חשיבתו בבואו לרכב עד שהופכת דרך חשיבה זו טבע שני לאותו רוכב – אדם ומשמשת אותו בכל עת.
סוד גלוי הוא שאחד הגורמים לכישלון הוא הפחד מהכישלון עצמו. אמת זו מתעצמת ומקבלת משנה תוקף עבור הרוכב. רוכב שיפחד "להיכשל" – לא להצליח בביצוע משימת רכיבה, יקשיח את שריריו, יכווץ את גופו ויעביר לסוס תחושות לחץ. תחושות אלו ילחיצו את הסוס ויגרמו לו, כאילו להכעיס, לביצוע ירוד של אותו תרגיל ("תרגיל" – כל משימה המבקש או מתבקש הרוכב לבצע עם סוס בהתאם לרמתו, יכולותיו, סגנון הרכיבה בו הוא עוסק). לעומת זאת, רוכב הבטוח בעצמו ומקבל את הכישלון כחלק בלתי נפרד מהרכיבה, ימשיך לנהוג כרגיל לקראת ביצוע כל משימה. תחושת "כרגיל" זו תעבור אל הסוס, תשרה עליו ביטחון ותביא, קרוב לוודאי לביצוע מוצלח של המשימה הנדרשת.
ברור אם כן, שככל שהרוכב יהיה נכון יותר להיכשל כך יכשל פחות. עיקר הבעיה טמון בביצוע השינוי המחשבתי - מחיינו בעולם התחרותי לעולמנו כרוכבים. הניתוק המדובר בין שני העולמות ישחרר את הלחץ העצמי להישגיות בכל מחיר ויוכל עם הזמן לפעול בדרך ההפוכה - מן הרכיבה אל חיי היום יום. רוכב שישאף להתקדם ברכיבתו ילמד וילמד עצמו טכניקות להתמודדות עם כישלון, את אותן הטכניקות יוכל ליישם בהמשך חייו, לאו דווקא ברכיבה.
העיקרון השני: מגבלות התקשורת פותחות דלתות
העדר תקשורת מילולית ברורה בין הסוס לרוכב מניבה הצלחות ומלמדת שיטות להתמודדות עם לחץ.
מדוע אם כן להתחיל דווקא ברכיבה? מדוע לא ללמוד ולתרגל טכניקות להפחתת הלחץ והתמודדות עם כישלון בחיינו בלימודים ובעבודה?
הרכיבה, ככל ספורט אחר, דורשת הקניית מיומנויות לספורטאי אך בנוסף דורשת גם הקניית יכולות לסוס. לשילוב העדין שבין השניים מתווספת גם אפשרות מוגבלת של תקשורת בין השותפים לתרגיל. כל אלו מביאים לדפוס פעולה של ניסיונות רבים וכישלונות רבים שבסופם מגיעה ההצלחה. לאחר ההצלחה קיימת שאיפה טבעית לעלית מדרגה המבוצעת שוב, על ידי ניסיונות רבים וכישלונות רבים המביאים בסופו של דבר להצלחה. רק הנכונות לספוג את אותם הכישלונות תביא את הרוכב להצלחה המיוחלת ורק דרך ההבנה שכישלונות אלו יסללו את דרכו אל ההצלחה יוכל הרוכב להתקדם בביצועיו. תוך כדי התקדמות יחווה כישלונות, ילמד להתמודד איתם ויפתח שיטות להפחתת הלחץ שמביאים כישלונות אלו.
העקרון השלישי: עמימות לגבי כישלון מניבה הצלחות
כיצד משמש הסוס "שק חבטות" לתסכולי הרוכב ומדוע דווקא מתוך תסכול זה צומחת ההצלחה ?
יתרון נוסף שמקנה הסוס הוא עצם שותפותו לתרגיל. מכיוון שלביצוע כל משימה נדרשים, כאמור שניים, הרוכב והסוס, לעולם אין קביעה מוחלטת לגבי חלקו של הסוס בהצלחה או באי ההצלחה של ביצוע משימה מסוימת. חוסר וודאות זה מותיר מוצא המאפשר להפחית מתחושת הכישלון של הרוכב, שכן לפחות חלק מן "האשם" טמון בסוס ומדרבנת אותו להמשיך חרף אי ההצלחה "עד שהסוס יצליח". תוך כדי ניסיונות חוזרים אלו משתפר הסוס אך במקביל לו משתפר גם הרוכב, לומד ומלמד עצמו טכניקות ברכיבה ובמקביל לומד ומתנסה בטכניקות ובהתמודדות עם לחץ, עד שמביא עצמו לידי הצלחה.
העקרון הרביעי: התעלות מעל ללחצים – רווח כפול
טיבעו של הסוס – על יתרונותיו וחסרונותיו דורש מן הרוכב התמודדות ייחודית. עד מהרה הופכת התמודדות זו לאתגר מרתק ומפרה עבור הרוכב.
הוזכר כבר כי הלחץ הוא אחד הגורמים המרכזיים לאי ההצלחה ברכיבה. הסוס, כחיה נטרפת נוטה להילחץ במהירות ולעיתים קרובות. מטבע בדברים גורר הלחץ בו שרוי הסוס לחץ אצל הרוכב. רוכב שמבקש להצליח בתרגיל חייב להתגבר על לחציו על אף הלחץ בו שרוי הסוס. למעשה נדרש הרוכב להתעלות מעל ללחציו שלו כדי להקנות לסוס תחושת ביטחון ורוגע. התעלות זו, דווקא ברגעים הקשים והמלחיצים, מוכיחה לרוכב את יכולותיו להתמודד עם הלחץ ומתורגמת לפעולות דומות בחיים הפרטיים. אין זה משנה אם בסופו של דבר ההצלחה בתרגיל היא פועל יוצא של אילופו של הסוס או של פעולות הרוכב, תחושתו של הרוכב כי הצליח והתעלה מעל ללחציו ברגעים הקשים תמשיך ותלווה אותו גם מחוץ לעולם הסוסים.
העקרון החמישי: שותפות אין קץ ונטילת אחריות
כדרכה של שותפות שאינה שווה חייב אחד הצדדים (הרוכב במקרה שלנו) ללמוד ולקחת אחריות, להוביל ולשאוף להצלחה על מנת להביא את השותפות כולה לידי הצלחה.
נדבך נוסף בהתמודדות הרוכב עם כישלונותיו הוא התחושה המוכרת היטב לכל רוכב של שותפות ונכונות ללא פשרות שמפגין הסוס כלפי רוכבו. שותפות זו מחד והצורך של הרוכב (כבעל התבונה) להיות המוביל והיוזם של מהלכי הרכיבה מאידך, מחייבים אותו להתעלות מעל לקשייו ותחושות הכישלון השורות עליו לעיתים ולמצוא, מתוך מחויבות הדדית, את הנתיב שיוביל אותו ואת סוסו אל ההצלחה המיוחלת. גם כאן, כמו בהיבטים קודמים שהוזכרו, רוכש הרוכב את הכלים בתנאים הנוחים שמאפשרת הרכיבה, כלים שנשארים ברשותו גם כאדם ולאו דווקא כרוכב.
סוף דבר
הפילוסוף והפסיכולוג האמריקאי ג'ון דיואי (1859-1952 ) טען: "הכישלון מלמד, אדם חושב לומד מכישלונותיו באותה מידה כמו מהצלחותיו"
אף אחד מאיתנו אינו אוהב להיכשל, לא כרוכבים ובוודאי שלא מחוץ לעולם הרכיבה, אולם התנאים המיוחדים והסביבה המתאימה שיוצרת הרכיבה ויוצרים הסוסים בשעת הרכיבה או הטיפול בהם, הופכים את הכישלון לכלי שרת בידי הרוכב והאדם - כלי שכל כולו הצלחה.
בטעינה...